זה לא סוד שאנשים שונים חווים כאבים באופן שונה, על פי מאפייני האישיות שלהם. המחקרים תומכים בטענה זו, ואף נוטים להפתיע עם עובדות מסקרנות במיוחד.
דקירה של בדיקת דם, כאב ראש, נקע בקרסול. כולנו כבר סבלנו מכאבים אלו ואחרים במהלך חיינו, אך עם זאת, הניסיון האישי שלנו עם כל אחד מהכאבים הללו – שונה למדי.
מאמר שפרסמה האגודה הבריטית לפסיכולוגיה (BPS) מציין כי כאשר נבחנים סוגים שונים של כאב בתנאי מעבדה – כמו למשל מכת חשמל או מגע במשטח חם או קר – מסתבר שיש מי שבאותה רמת גירוי מזדעק ומתפתל, בעוד אחרים נוטים לספוג את הכאב באופן מתון יותר.
זאת ועוד: יש מי שמסוגלים לסבול כאב ממושך בחייהם לאורך תקופות אחרות, בעוד אחרים פשוט קורסים מכך, בעיקר מבחינה מנטלית.
כבר כתבנו כאן בעבר על ההבדלים בין תרבויות שונות בכל נושא הכאב וההתמודדות עמו, אך כמובן, גם להבדלים באישיות יש מה לתרום בנושא מרתק זה. עם זאת, קשה לחקור נושא זה באופן מובהק, בשל הקושי לאבחן ולהגדיר במדויק מהי "אישיות".
מאידך, ידוע כי ככל שהאדם מוגדר כבעל הפרעות נוירוטיות גבוהות יותר, כך סף הכאב שלו נמוך יותר. מחקרים שבדקו זאת אף עשו שימוש בבדיקת הפעילות החשמלית במוח (EEG), ולא הסתמכו רק על חוויותיהם האישיות של הנבדקים.
טיפוס היסטרי? צפה לכאב כרוני
אך מעבר לסף הכאב ולרמת הסיבולת בכל הקשור לכאב חד ואקוטי, ישנו כמובן גם הכאב הכרוני, הפוקד אנשים רבים ברחבי העולם. מחקר מסקרן במיוחד שנערך בנושא בדק קבוצה של 2,000 נבדקים. 30 שנים קודם לכן, בעודם סטודנטים צעירים, תויגו נבדקים אלו על סקאלה של הפרעות אישיות כגון נטייה להיסטריה, היפוכונדריה או פרנויה. המחקר העכשווי, שנערך בעת שצעירים אלו הגיעו לגיל מבוגר, מצא כי מי שהוגדרו כהיסטריים, פרנואידים או היפוכונדרים בצעירותם – נטו לסבול יותר ממצבים של כאבים כרוניים בבגרותם.
זאת ועוד: ידוע כי חשוב לנוח, להירגע ולנקוט באמצעי זהירות לאחר פציעה כואבת. עם זאת, מחקר אחר מצא כי במקרים רבים, מי שנוטים להתנהגויות נוירוטיות, ימשיכו לנהוג כפצועים וכאובים גם לאחר שהפציעה כבר החלימה. הם פשוט לא מצליחים לשלוט היטב בסיטואציה שבה מעורב כאב. וחוסר שליטה זה נרשם גם בכל הקשור להתמודדות עם כאבים כרוניים. מעניין לגלות עוד כי ישנו גם פרדוקס מסקרן במיוחד: מסתבר שאותם "נוירוטים" שאינם מתמודדים היטב עם כאב בחיים ה"אמיתיים", יתמודדו עמו טוב יותר בתנאי מעבדה, בעת ניסויים מבוקרים. מסתבר שהמוח האנושי יודע לתעתע שוב שוב.
