חוקרים רבים סבורים כי נשים מתמודדות באופן טוב יותר עם כאבים, אך סף הכאב שלהן נוטה להיות נמוך יותר מזה של גברים. למרות סטריאוטיפים נפוצים, המדע מראה שאין תשובה חד-משמעית לשאלה מי סובל יותר מכאב, אך ישנם הבדלים משמעותיים בעיבוד הכאב בין המינים. לדוגמה, נשים מדווחות על כאבי אוסטיאופורוזיס בשיעור של 40% יותר מגברים, מושפעות מפיברומיאלגיה פי 9 יותר, ואחת מכל חמש נשים סובלת ממיגרנות לעומת אחד מכל 17 גברים. בנוסף, החל מגיל 45, נשים מדווחות על כאב יותר מכל קבוצת גיל ומגדר.
מה היינו עושים ללא סטריאוטיפים? תמיד אמרו לנו שסף הכאב של נשים גבוה יותר: הן מתמודדות עם לידות – והם לא מסוגלים לסבול אפילו כאבי שפעת קלה. האמנם? שפע אדיר של מחקרים מנסה לענות על השאלה העתיקה הזו. ובמדע – כמו במדע – קשה למצוא תשובה חד-משמעית.
עם זאת, חוקרים רבים סבורים כיום מצד אחד, נשים מתמודדות באופן טוב יותר עם כאבים, אך מצד שני – סף הכאב שלהן נוטה להיות נמוך יותר מזה של גברים.
כך או אחרת, בעולם הכאב, נשים אוחזות בקלף מנצח: כאבי הלידה, שנחשבים בעיני רבים (או למעשה, רבות) לכאב העז מכל. אך למרות זאת, מחקרים רבים מראים כי נשים רגישות יותר לכאב מגברים. זאת ועוד: החל מגיל 45, נשים מדווחות על כאב יותר מכל קבוצת גיל ומגדר.
רק כדי לקבל מושג כללי עד כמה גדול פער הכאב בין נשים וגברים, שימו לב לנתונים הבאים, העוסקים בכאבים כרוניים:
* נשים מדווחות על כאבי אוסטיאופורוזיס בשיעור של 40% יותר מאשר גברים.
* נשים מושפעות ממחלת הפיברומיאלגיה (דאבת השרירים) פי 9 מאשר גברים.
* אחת מכל חמש נשים סובלת ממיגרנות. זאת לעומת אחד מכל 17 גברים.
מהו ניסוי המרפק והמים ומה הוא מלמד על סף כאב?
ניסוי המרפק והמים הוא שיטה פשוטה לבחינת סף כאב של נשים וגברים, בה הנסיינים טובלים את המרפק במי קרח (או חמים מאוד) ונמדד הזמן עד לשליפתו. במבחנים אלו התברר כי סף הכאב של גברים גבוה יותר, אם כי גורמים תרבותיים כמו "אגו גברי" עשויים להשפיע. חשוב לציין כי נתונים אלו אינם מעידים על היות המין הנשי "המין החלש", אלא על שוני בעיבוד הכאב בין גוף הגבר לגוף האישה, כאשר פעילות מוחית שונה נרשמת בעת כאב. למרות סף הכאב הנמוך יותר, נשים מתמודדות באופן טוב יותר עם כאבים מאשר גברים, תופעה שחוקרים רבים מייחסים להיסטוריה ולתרבות, בה ציפו מנשים לדבר על רגשותיהן באופן פתוח יותר.
כמובן, כל הנתונים והמחקרים הללו לחלוטין לא מעידים על היות המין הנשי “המין החלש”. כל אותם נתונים ומחקרים פשוט מעידים כי בכל הקשור לעיבוד הכאב – יש שוני בין גוף הגבר לגוף האישה. למעשה, הוכח כי בעת כאב, תירשם פעילות מוחית בחלקים שונים במוח הגבר לעומת מוח האישה.
אחד הניסויים המעניינים שנעשו בתחום היה בחינה של סף כאב של נשים וגברים באמצעות שיטה פשוטה: הנסיינים והנסייניות התבקשו לטבול את המרפק שלהם במי קרח (או לחילופין, במים חמים מאוד). מרגע זה, החוקרים מודדים את הזמן עד אשר הנסיין/נית שולף את המרפק מהמים.
במבחנים אלו התברר כי סף הכאב של גברים גבוה יותר. עם זאת, קשה לדעת האם נכנסו למשוואה גורמים תרבותיים, כמו מה שקרוי “אגו גברי”, שגרם לגברים רבים לסבול עד קצה גבול היכולת.
בואו נחזור לרגע לנתון שעמו פתחנו את הדיון: למרות סף הכאב הנמוך יותר, נשים מתמודדות באופן טוב יותר עם כאבים מאשר גברים. גם כאן, חוקרים רבים סבורים שהכל נעוץ בהיסטוריה ובתרבות. הסיבה: בעבר, ציפו מנשים לדבר על הרגשות שלהן באופן פתוח יותר, ולא לנשוך שפתיים ולהתאפק.
האם הגיע הזמן להרפות מהרקע התרבותי-היסטורי שלנו? תחליטו אתם/ן.
